אודות

אני לא יודעת בדיוק מה אני יכולה להגיד על עצמי, תצטרכו להבין הכל דרך הכתיבה..

חברים

נושאים

נוער  (6)
כלום  (5)
כעס  (3)
אהבה  (2)
בני נוער  (2)
חברה  (2)
שינוי  (2)
שקט  (2)
אופי  (1)
אי צדק  (1)
אמונה  (1)
אמיתיות  (1)
אנחנו  (1)
בדידות  (1)
בלבול  (1)
הבנה  (1)
הישרדות  (1)
התעוררות  (1)
חברים  (1)
חרטות  (1)
טעויות  (1)
לבד  (1)
לדבר  (1)
להתעמת  (1)
מהפיכה  (1)
מילים  (1)
נגררות  (1)
סביבה  (1)
סבל  (1)
סיבוך  (1)
עצב  (1)
עצמנו  (1)
פחד  (1)
קרבן  (1)
רחמים  (1)
שונה  (1)
שחור  (1)
שחרור  (1)
שיר  (1)
שלום  (1)
תופעה  (1)

שונה זה טוב

לדעתי אנשים שונים הם אנשים מיוחדים, אני נגד אי יצירתיות והייתי רוצה שכל העולם יהיה כמו פתיתי שלג ואף אחד לא יהיה דומה לשני... כמובן זה עולם קטן וחייב להיות משהו משותף לכל קבוצת אנשים, אבל לדעתי זה אפשרי לשאוף לחברה שבה אפשר להבדיל איש מאיש, ורצון זה דבר טוב, אבל מאיפה שאני באה אף אחד לא באמת שאף להיות מי שהוא, וזה מה שמצער אותי...
אז FUCK IT! אם ראית את קוביית הטקסט החופשי הזאת כדאי שתחשוב באמת האם אתה בן אדם חופשי או שאתה נתון לחסדיה של החברה, האם אתה עושה מה שמכתיבים לך או שאתה בעל דעות שונות...

מוזיקה, מוזיקה חשובה

• Give peace a chance

• all you need is love

• Gimme some truth

איך הכל ישתנה אם בכלל?

22/02/2014 21:03

JUNE Mc'loving

שנאה עצמית זה זמני? חוסר ביטחון בגוף שלנו? תיעוב הפנים או השיער שלנו? יש משהו בעצמנו שאנחנו באמת באמת אוהבים ולא היינו משנים?

זה קטע של בני נוער? זה משגע אותי! אני מנסה להאמין שבעוד חמש שנים או יותר אני יהיה משהו אחר ואני לא מסוגלת להפנים... איך זה שגיל ה"טיפש עשרה" כפי שהמבוגרים מעדיפים לכנות, איך הגיל הזה כל כך הוטבע בתוכי... מישהו יכול לדמיין את עצמו בלי הטיפשעשריות שבו? באמת?

אתם מאמינים שנאבד חלק מהזהות שלנו בעוד כמה שנים או שנישאר "טיפשים" (למרות שאני לא מסכימה עם המושג טיפש עשרה... זה קטע של מבוגרים לשים את הצעירים יותר תחת תגית נוחה וכללית) איך נהיה אחראיים או נבונים, איך נהיה בטוחים בעצמנו ובמעשים שלנו, ואם בכל זאת נעשה טעויות איך התגית של הטיפש עשרה תתנדף מאיתנו? מה כבר יכול להשתנות בשנה אחת?! בחיים לא הרגשתי יותר אני מעכשיו... זה הולך להשתנות?

ולמה אנחנו מרגישים וחווים את הכל ככה? למה כל הרגשות שלנו כלפיי עצמנו תמיד יכילו תיעוב או את ההרגשה שאנחנו אף פעם לא טובים מספיק, כאילו אנחנו לא מספיק מושלמים, אם כולנו מרגישים ככה זה ממחיש את העובדה שאף אחד לא מושלם... וברור שבעוד כמה שנים עמוק בפנים נישאר אנחנו, אך האם הרגשות האלה ישתנו? אם כן כמה מהאופי שלנו יישאר? אני מפחדת לפגוש את עצמי בעוד כמה שנים...

תגובות

דניאל

22/02/2014 21:24

לדעתי זה שאת משתמשת במושג הזה גורם לך להאמין לו... שחררי ממנו, אנחנו בסך הכל :מבוגרים עם רגליים קצרות" כמו שאמר איינשטיין..
את לא תאבדי את האישיות שלך את פשוט תפסיקי לחשוב כל כך הרבה על כל כך הרבה...

כתוב תגובה

Pila

22/02/2014 21:37

מסכימה עם דניאל.
נהיה אותו הדבר רק פחות עשרה .

חוסר ביטחון יש בכל גיל, ותיעוב עצמי גם( לצערי)
אבל עם הגיל זה נכון שמגיע הניסיון ושם כל הטריק.

שבוע מקסים (:

כתוב תגובה

22/02/2014 22:23

אני מזדהה איתך אבל אני חושבת שאולי בגיל הזה בין 12-20 לדעתי משהו כזה אז עוברים דברים כמו שנאה עצמית דיכאונות אבל גם לומדים כמה דברים יש אהבות ראשונות וכו'.
לדעתי כשמגיעים לגיל 20 פלוס מינוס מגידים גם לתובנות ואולי זה בא לידי בלהיות בן אדם יותר אופטימי... משהו משתנה בחשיבה ככה לדעתי לפחות וככה אני מקווה שכל הצרות הנפשיות שלי יעלמו עד אז..

כתוב תגובה

YardenGreen

23/02/2014 17:54

דבר ראשון אני חייב להגיד שלראות את הפוסטים שלך זה כמו להסתכל במראה מאוד כיף לראות אדם שחושב כמוני, אם כי אני חושב שזה קצת אכזרי שאת שומרת על אנונימיות מאחר והייתי רוצה לדעת עלייך יותר.
לדבר על חופש, על צדק, על א-קונפורמיות, אושר, משמעות הם דברים שללא ספק צריכים לקרות בגיל צעיר ואלו שמעדיפים לבזבז את זמנם בעיסוקים אחרים לא יבינו או יצליחו להחזיק בהם (שלפי דעתי כולם חיוביים) וגם כאשר יגדלו לא יהיו יותר טובים לרוב וגם לרוב יורידו מערכם.
לגבי הבנה עצמית לי יוצא להבין את עצמי אני שוקד זמן רב בהרהור על התנהגותי ועל הצדק החופש והאמת, דברים שעזרו לי להבין את עצמי במילים הם ספרים כאלו ואחרים וגם שירים ושיחות
למשל ניטשה כותב באופן יפה ומעניין מאוד על ניתוק האדם מן החברה (באופן מנטלי בלבד) בשביל להשיג אמת טהורה שאותה משיגים בביקורת נוקבת שחוזרת על עצמה
לגבי חופש ואושר הוא מתחיל באהבה עצמית שכן ברגע שאנו אוהבים את עצמנו אני מקבלים את האחריות לאהוב את האחר מה שמחזק אותנו גם כן, לחיות בשלווה כאילו הכל טוב ולהילחם על כל פרט קטן באותו הרגע

אני מתחיל להתברברקצת אז אני אפסיק וגם אין לי מילים

כתוב תגובה

קבלת עדכונים

רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS

חיפוש

ארכיון

מאי 2015  (1)
אפריל 2015  (1)
אוגוסט 2014  (1)
פברואר 2014  (4)
דצמבר 2013  (2)
נובמבר 2013  (7)
אוקטובר 2013  (1)
ספטמבר 2013  (2)

מוזיקה

אני לא צריכה לכתוב מה זאת מוזיקה, אתם מכירים בה ואוהבים אותה כמוני, כל סגנון זמר או להקה אהובה לדעתי מעיד הרבה על אופי של בן אדם... מוזיקה נותת לנו את האפשרות לחיות עם פסקול לחיים, שמשהו מתנגן לך ברקע, זאת הדרך הכי טובה לחיות בשבילי... לפעמים רגעים עצובים ששמעתי בהם מוזיקה התעלו על רגעים שמחים שלא שמעתי בהם כלום, אולי בשלב מסויים כל הרגעים מאבדים מהקסם אבל כל רגע ששמעת מוזיקה איתם או אחריהם תנצור את הרגע, זה הקסם של המוזיקה...

כדאי לראות

• TO BE WHO YOU ARE

שלום

שלום חברים, בבלוג הזה יופיעו פוסטים שידברו על שלום, מהפיכה והחברה שאנחנו חיים בה, לפחות מנקודת המבט שלי...זה המקום שלי להוכיח ולשנות.
מקווה שתבינו/תזדהו עם כמה מהדברים שיהיו לי לומר,
אבל עליי להזהיר,
כל מה שאני הולכת להגיד מעכשיו והלאה יהיה אמת, כל האמת, ורק את האמת.

דעה חופשית

תן לעצמך חופש, אל תחשוב מה יגידו היום, לאף אחד אין זכות לשפוט אותך כי אתה בן אדם עצמאי, החברה מתחלפת עם הזמן, מפעם לפעם דבר אחר יהיה באופנה, במקום לעקוב ולעשות הכל לפי החוקים הגיע הזמן לתת לחופש הביטוי כנפיים ולצאת בתור בן אדם ייחודי שעושה מה שהוא רוצה ומתנהג כמו שהוא רוצה, מאמין בעקרונות שלו ונשאר נאמן לעצמו. תהיה אמיתי עם עצמך ואז תיהיה אמיתי עם העולם.