לדעתי אנשים שונים הם אנשים מיוחדים, אני נגד אי יצירתיות והייתי רוצה שכל העולם יהיה כמו פתיתי שלג ואף אחד לא יהיה דומה לשני... כמובן זה עולם קטן וחייב להיות משהו משותף לכל קבוצת אנשים, אבל לדעתי זה אפשרי לשאוף לחברה שבה אפשר להבדיל איש מאיש, ורצון זה דבר טוב, אבל מאיפה שאני באה אף אחד לא באמת שאף להיות מי שהוא, וזה מה שמצער אותי... אז FUCK IT! אם ראית את קוביית הטקסט החופשי הזאת כדאי שתחשוב באמת האם אתה בן אדם חופשי או שאתה נתון לחסדיה של החברה, האם אתה עושה מה שמכתיבים לך או שאתה בעל דעות שונות...
חשבתי הרבה על לסגור את הבלוג מסיבות אישיות... החלטתי להשאיר אותו בנתיים, הוא פחות או יותר מתעד את השינויים שאני עוברת בתקופה הזאת
אין לי מושג מה יהיה איתי עכשיו, אני עוברת תקופה דיי מסובכת, בכל זאת יש לי יכולת לחשוב בהיגיון עם כל מה שעובר ועל זה אני שמחה, אני מרגישה שאני יכולה לעשות טעויות בידיעה שהם טעויות ואולי כך יהיה לי יותר קל לתקן את כל השברים שאני משאירה אחריי כל יום, אולי כרגע זה נשמע מעורפל אבל בלשון המעטה אפשר להגיד שדיי הסתבכתי... כמו כל בן נוער סמכתי על האנשים שלא נכונים, או שאולי הכן נכונים אבל המידע שהם ידעו עליי כנראה לא היה מיועד להם כי הם פעלו בדרך הלא נכונה, לדעתי, אבל הם מאמינים שהם עשו הכל לפי ההוראות... אני מרגישה רצון שההידדרות שלי תהיה להם סימן שהם טעו, לא תמיד נכון לעשות הכל לפי הספר, וזה יגיע אליהם, אולי שהם יראו אותי עם סיגריה ביד או עם אולר בכיס אבל שום דבר ממה שקרה לא ישנה את הכוונות שלי ולא יהפוך אותי לבן אדם יותר גרוע ממה שאני עכשיו, לא לאורן זמן, זוהי לא תקופה חשוכה, זוהי תקופה מעורפלת...
המטאל תפס את המקום של מוזיקת שנות ה60 ותדמית שחורה תפסה את התדמית הצבעונית, המטאל לא שינה אותי לרעה, הוא פשוט יותר מתאים לי כרגע, אירוני שהדברים מסתדרים באופן הכי לא מוסבר אבל הכי מזיק לך, אני חפה מכל פשע מן הסתם, אני קרבן של הנסיבות, הטעות היחידה שלי הייתה להרגיש שחברים יכולים לשמור סוד, האם כל החיים שלי לא לימדו אותי כלום? הייתי רוצה לנהל שיחה עם אני מהעבר בארבע עיניים... והדרך היחידה שלי לעשות זאת היא לדפדף כמה דפים אחורה, למזלי לא שכחתי לתעד... נשארתי אני בכל זאת...
אני לא צריכה לכתוב מה זאת מוזיקה, אתם מכירים בה ואוהבים אותה כמוני, כל סגנון זמר או להקה אהובה לדעתי מעיד הרבה על אופי של בן אדם... מוזיקה נותת לנו את האפשרות לחיות עם פסקול לחיים, שמשהו מתנגן לך ברקע, זאת הדרך הכי טובה לחיות בשבילי... לפעמים רגעים עצובים ששמעתי בהם מוזיקה התעלו על רגעים שמחים שלא שמעתי בהם כלום, אולי בשלב מסויים כל הרגעים מאבדים מהקסם אבל כל רגע ששמעת מוזיקה איתם או אחריהם תנצור את הרגע, זה הקסם של המוזיקה...
שלום חברים, בבלוג הזה יופיעו פוסטים שידברו על שלום, מהפיכה והחברה שאנחנו חיים בה, לפחות מנקודת המבט שלי...זה המקום שלי להוכיח ולשנות. מקווה שתבינו/תזדהו עם כמה מהדברים שיהיו לי לומר, אבל עליי להזהיר, כל מה שאני הולכת להגיד מעכשיו והלאה יהיה אמת, כל האמת, ורק את האמת.
דעה חופשית
תן לעצמך חופש, אל תחשוב מה יגידו היום, לאף אחד אין זכות לשפוט אותך כי אתה בן אדם עצמאי, החברה מתחלפת עם הזמן, מפעם לפעם דבר אחר יהיה באופנה, במקום לעקוב ולעשות הכל לפי החוקים הגיע הזמן לתת לחופש הביטוי כנפיים ולצאת בתור בן אדם ייחודי שעושה מה שהוא רוצה ומתנהג כמו שהוא רוצה, מאמין בעקרונות שלו ונשאר נאמן לעצמו. תהיה אמיתי עם עצמך ואז תיהיה אמיתי עם העולם.
;){kind=link}